אלפא ביתא ד אלף בית אלף אנכי ה' אלהיך בית בראשית רמז שלא נברא העולם כי אם בשביל התורה כאומרם ז"ל (שבת דפ"ח ע"א) תנאי עשה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים את התורה מוטב ואם לאו חוזר אני את העולם לתהו ובהו ונמצא שבעבור אנכי היה מעשה בראשית והטעם משום שהקב"ה מקיים התורה ולכן אם התחתונים מקיימים אותה יש קיום והעמדה בעולם וכמו שדרש (שבת פי"ב דק"ה ע"א) ר' אמר אנכי נוטריקון א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית נר' שהכונה שאומר הקב"ה אני בעצמי כל מה שכתבתי בתורה אני מקיים אותם תחלה כדחז"ל (מ"ר פ' משפטים פ"ל ועיין פ' בחקתי) מלך ב"ו גוזר גזירה והוא אינו מקיים אותה אבל הקב"ה מקיים קודם כל מה שגוזר וכדחז"ל במקום אחר (מ"ר פ' בחקתי) אמר הקב"ה אני קיימתי מצות זקן תחילה וזהו מה שרומז מיד בתחילת נתינת התורה באנכי שנוטריקון שלו אנא נפשי כתבית יהבית כלומר אני בעצמי מקיים הכתיבה שנתתי לכם ובהיות כן גם אתם מו אותה שאיני כב"ו שגוזר גזירה והוא אינו מקיים אותה אלא אני קודם לקיימה תחילה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.