ב' צורת בית וצד אחד פרוץ להודיע שהאחד שהוא קב"ה ברא העולם שהוא הבית והניח צד אחד פרוץ כדי להודיע אלהותו שכל מי שיאמר שהוא אלוה ילך וישלים צד צפון ב לרמוז שמה שברא עולמו אינו ע"צ ההכרח אלא לגמול חסד לבריות שמידת הטוב להטיב והגימל פניו הפוכות מהבי"ת לומר שכל מה שעושים לו הבריות בעבור החסד שעושה עמהם אינו מגיע לו כלום בין לטוב בין לרע כדרך אם צדקת מה תתן לו לפי שבשלשה הראשונות אינו מגיע שם כלום ד בא לרמוז שע"י הדלת שהיא השכינה שהיא דלה דלית לה מן גרמה כלום על ידה ברא העולם כאומרם ז"ל בה' בראם בה' אחרונה שבשם שהוא השכינה ה רמז לזיווג פנים בפנים לפי שה"ה צורתה כמין סוכה ולמטה ממנה פתוח שמשם יורד השפע למטה ע"י הזיווג הנעשה קב"ה ושכינתיה ולכן יש פתח בצדה שמשם נכנס השפע ועל היות הפתח בצד ולא בגג ה"י רמז לזיווג זה בצד זה שוין קב"ה ושכינתיה ולכן הפתח בצד שכדי להשפיע שם בשפע גדול צריך לייחד עצמו שוה בשוה זה בצד זה ועכשיו רומז מי הוא המייחד עמה ו שהוא קב"ה שהו"ו הוא ת"ת עץ החיים וע"י מי נגלה קב"ה ע"י הז' שהזי"ן צורתה היא יו"ד וכזה ז היא חכמה ו"ו ת"ת כלומר ע"י יו"ד שהיא חכמה נתגלה ו"ו שהיא ת"ת ולכן צורת זין יוד למעלה ו"ו למטה ח בא לפרש שהיו"ד שעל הזין היא חכמה כדפרישית ט צורתה פ"א וזי"ן כזה פו רמז שאם יש רשות לפתוח פה הוא בשבע מידות מחסד ואילך שהם השני פרצופים לפי שהשלשה פרצופים הם נעלמות ואין רשות לדבר בם ועליהם נאמר הנסתרות לה' אלהינו רמז שכולם בכללות הם עשר ספירות ביחוד גמור בלי פירוד וקיצוץ והמה רמוזות בנקודת היוד כזה שבנקודה זאת יש עשרה קצוות וכולם אחדות אחד כיצד ד' פינותיה בפנים ואחור הרי ח' ופניה ואחריה ב' הרי עשרה כ כצורת כף יד וכתיב הן על כפים חקותיך שישראל חקוקים בידו של הקב"ה לפי שישראל מעידין על אלהותו כארז"ל (ילקוט ישעיה בפסוק אתם עדי נאם ה' וגו') אמר הקב"ה בזמן שאתם מעידים עלי שאני אלוה אני אל כו' ל כצורת מגדל רמז שיש לקב"ה מגדל למעלה שהוא בית המקדש של מעלה וצוה שיעשו כן למטה להיות שרוי בתוך ישראל להיות עמהם קשר אמיץ כדכתיב כי לי כל הארץ ודרשו רז"ל לי ואתם והארץ מ לרמוז על חיבתם עמהם שקראם ממלכת כהנים וגוי קדוש גם המ"ם מורה על תוקף מלכותו של הקב"ה שהוא לעולמי עולמים שכל מ"ם מוציא מ"ם רמז שהוא מלך ומלך וימלוך והוא מלך מלכים ובהיות מלכותו לעולמים לו נאה לבטוח כמו שדרשו רז"ל אמרות ה' אמרות טהורות לפי שמבטיח ועושה לפי שהוא אלהים חיים ומלך עולם נ רמז על לויתן שמצחק עמו ועתיד להאכילו לצדיקים לעת"ל כדחז"ל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מלויתן ס רומז על הסעודה שעתיד לעשות מהלויתן ע ענבים אשר יין שמור בתוכם יין המשומר בענביו אשר עין לא ראתה לעולם פ פותח אוצרותיו ליתן מהמתנות השמורות לצדיקים בצד צפון כמ"ש הרי"א ז"ל שבצד צפון יש שם אוצרות מהטוב המעכבים שם שעכבו מאותם ששאלו ולא היה ראוי ועכבו שם אותו טוב היורד מלמעלה כדי ליתן מתנות לצדיקים וזהו ע"צ ר"ל פתיחת אוצרות צפון ואז ניכר מעלת הצדיק ולכן צ' צורתה כמין פרח לרמוז שצדיק כתמר יפרח ק קאי על רגל אחת רמז שכל מי שהוא קדוש צריך שיהיה בעה"ז כאורח נוטה ללון עומד על רגל א' שלא יעשה עיקר מזה העולם ויקדש עצמו במותר לו ר רשעכלומר שהרשע בראותו למי שהוא קדוש שאין לו קיום בזה העולם לפי שיסורין באין עליהם מהפכים פניהם מהם ולכן הרי'ש מהדר אפילו מהקוף גם נוכל לומר ק' קדוש ומי שהוא קדוש סופו להיות רי"ש שהוא ראש ששון שהצדיקים עתידין להיותם ראש לעתיד לבא וישישו בשמחה וכל זה בשכר ת תורה שהם לא שמחו בעה"ז מסיבת עסק התורה והשחירו פניהם לכן עתיד הקב"ה לשמחם בתורה בהגלות להם סודותיה עי"ל שי"ן תי"ו שירה תמימה שעתידים הצדיקים לומר לפני השכינה כדחז"ל (בשלהי תענית) עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לעת"ל וכל אחד ואחד מורה באצבעו ואומר זה אלי כו':
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
