מדרש האתמרי · פרק כ״ב, קכ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובהיות שמלכות ב"ד מתי יתגלה הוא דבר סתום וחתום כדחז"ל שמלבא לפומא לא גלי לכן רמוז הוא באות מ"ם סתומה וזהו למרבה המשרה מ"ם של מרבה סתומה שהכתוב מדבר על המשיח כנודע ולכן היא סתומה באמצע תיבה לפי שמלכותו סתום וחתום כו' ולכן כיון שרצה הקב"ה לרמוז ענין זה עשה אות מ"ם סתומה לרמוז האמור כדפרישית והבן:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.