מדרש האתמרי · פרק כ״ב, קי״ז

אלפא ביתא ח אלף ב"ג אלף בר"ת אמרתי לה' פדני בכבוד גדול לפי שהאלף רמז ליחודו של עולם ולו אנו מתפללים שירא הישועה מידו דוקא למען שמו אלף בית אב שאלף שהוא אחד א"ב הוא לאביונים וכיון שהישועה בידו ית' שאב הוא לכלם אז ב"א ג"ד וזהו א"ב ג"ד שמתחברים מאותיות אלו תיבות ב"א ג"ד שבהיות התשועה בידו באמת ב"א ג"ד א' ב' ג' רמז אלף שהוא אחד רמז שהקב"ה נותן בג לכל בריות ובג מלשון פתבג המלך שד' שעות עומד וזן מקרני ראמים ועד ביני כינים אלף ב"ג א' אחד ב' בת ג' גבר רמז שג' שותפים יש באדם הקב"ה שהוא אחד ובת שהיא האשה וגבר שהוא האיש ואות ב' וג' הופכין פניהם זה מזה כן האיש והאשה הופכין פניהם לאחר תשמיש והאחד שהוא הקב"ה מאסף הטיפה כדכתיב כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני והדל"ת רמז שהקב"ה אחר שמאסף הטיפה בינה אותה מד' יסודות: