תיו באותיות ר"ע אל תקרי תיו אלא תאוה זה תאותו של בשר ודם שהוא מתאוה בעוה"ז בכל יום ויום. ולעד"ן תיו תאוה ותיו מלשון והתוית תיו רמז שכל ההולך אחר תאות גופניות הקב"ה עושה לו אות במצחו באות תיו שהוא תמות ואם חוזר בו תיו תחייה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, קט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.