פ"א פ"א רמז פה אל פה אדבר בו פ'ף כי כל פה דובר נבלה ולכן פה כפופה פה פשוטה פה דובר נבלה יהיה כפופה לעת"ל וכל פה שיעסוק בתורה יהיה זקופה בעוה"ז ובעוה"ב פה רמז שראוי היה שיהיה לאדם ב' פיות אחת לדבר דברי חול וא' לתלמוד תורה כדחז"ל (עיין בס' יוסף תהלות בפסוק מה יתן לך ומה יוסיף גו' עי"ש) אלא שברא הקב"ה פה א' שעמה עוסק בתורה כדי שיתקן מה שעיות שהפה שטמאה בדברי תפלו' יטהרנה בדברי תפילות ויטהרנה בדברי תורה ובזה יש תקומה לאדם. צדי באותיות ר"ע אל תקרי צדי אלא צדק זה צדקו של הקב"ה שהוא עושה עם בשר ודם ע"כ ולעד"ן אל תקרי צדי אלא צדיק וצד"י עולה במספר דק רמז שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים על דבר דק שעושה ומייסרו בעה"ז כדי שינחיל עוה"ב צדי בר"ת צור דרכך ישרים שאע"פ שפעמים נותן יסורין לצדיקים אע"פ שלא חטאו עכ"ז דרכיו ישרים לפי שעושה כן כדי להרבות שכרן לעת"ל:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, ק״י
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.