עי'ן באותיות ר"ע עין לא נאמר אלא על התורה שהיא עין לכל עין והיא אור לכל אור והיא חכמה לכל חכמה והיא בינה לכל נבונים והיא מדע לכל יודעים והיא חיים למחזיקים בה עכ"ל. ולעד"ן עי"ן כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון ועי"ן מלשון עינוי שמסיבת הענוי שעבדו בגלות יתלבנו וזכו לראות עין בעין בנחמת ציון בע"ה ואותיות עין הם אותיות יען כלומר יען וביען עסקו בתורה שנמשל' לעין שהיא עין לכל עין כמו שדרש ר"ע כו' לכן יען זה יראו עין בעין בנחמת ציון עין בגימ' ק"ל שבדבר קל שהיא ראיית העין מפתה היצר לאדם להאבידו לפי שראיית העין גורס העבירה כארז"ל (ירושלמי פ"ק דברכות) עינא וליבא תרי סרסורי דעבירה. פ"א באותיות ר"ע אל תקרי פא אלא פה ואין פה אלא משה שנאמר כי כבדפה וכבד לשון אנכי ע"כ ולע"ד נראה לפרש שאדרבה משה שלא היה לו פה נקרא פה לומר כי לא לקלים המרוץ שהרי משה שלא היה לו פה לדבר אדרבה היה לו פה לכל פה שדיבר לפני פרעה וכל הזקנים אשר הלכו עמו שהיו בעלי דברים כשהגיעו לפתח פלטרין של פרעה ברחו כארז"ל (מ"ר פ' שמות) גם דיבר עם השכינה שהיא פה לכל פה א"כ משה דוקא נקרא פה שמה הועילו האחרים שבדורו שהיה להם פה מאחר שלא הגיעו לזה באופן שמשה הוא הפה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, ק״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.