וכפי דרשת ר"ע כ"ף זה כף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בסעודת הצדיקים כו' נוכל לומר כף כפופה של שכינה עתה שהיא בגלות אמנם לעתיד כף פשוטה על כל שליטה. ד"א הנותן לצדקה מצוה יחשב לו לפני הקב"ה הממעיט כמרבה וזהו כף כפופה וכף פשוטה כלומר נקרא כף לרמוז שכולם שוין הנותן מעט כפי ערכו כהמרבה כפי ערכו. ד"א כף והכתי כפי אל כפי והניחותי חמתי. כף וכפי פרושות השמים דהמתפלל יפשוט כפיו:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, ק׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.