וגם מה שאמר ואבשלום בן דוד קראו בן דוד לרמוז שדוד גרם לאבשלום שלא היה בו עון על שלקח יפת תואר והזכיר לאבשלום כאן להגדיל מעלת יופי של תמר בהיות אבשלום אחר שכבר פירש לעיל ממעלת יופיו ואמר ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד אפשר שרומז שתחלת אהבתה זה עמה לא היה לשם זנות רק אהבה אמיתית מסיבת חסידותה שהיתה צדקת כמו שמוכיח לקמן ולכן אמר ושמה תמר כדרך שאמר בצדיקים ושמה מוכיח ששמה תמר דצדיק כתמר והוה אמנון בדיק בשמה ולכן ויאהבה ואחר שאהב אותה התחיל היצר לפתותו ולהטותו מדרך טובה וזהו ויצר לאמנון מלשון יצר הרע כלומר התחיל יצרו לחלותו עם רוב אהבה עמה והתחיל להתחלות בהיותה תמר אחותו ונעלם ממנו שהיתה מותרת לו ובהיות כן התחיל להתחלות בראות שאין תקוה לקחתה בהיותה אחותו ועוד לא היה מוצא פתח לישכב עמה על היותה בתולה והיו מרגישים פגימתה שאם היתה אלמנה היה הענין קל לישכב עמה משום שלא היו מרגישים בפגימתה וז"א כי בתולה היא:
מדרש האתמרי · פרק כ״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
