והנה דוד בראות זה הטורח שטרח ברזילי עמו חשב מחשבות לשלם לו וראה שאם היה משלם לו שכר גופניי כבר הוא עשיר מאד ומה יחדש בתשלומו כפי מעלתו שהיה מלך שאע"פ שיתן לו כל הון אינו תשלום בערך מה שכלכל אותו בעת צערו ולכן חשב וגמר בדעתו התשלום הראוי. ואמר אתה עבור אתי כלו' אע"פ שאתה זקן עבור אתי מעט מעט בהיותי מלך ודרך המלך להלוך מעט מעט ואשלם עם מה שעשית עמדי ויותר מזה שכלכלתי אותך בירושלם ויובן במאמר חז"ל מדרש משלי טוב ארוחת ירק ושלוה בה כלו' טוב לאכול פת חרבה בירושלים הוא יותר טוב שנמחלין עונותיו מלאכול שור אבוס ושנאה בו שהוא בח"ל לכן אמר לו וכלכלתי אותך בירושלים ובהיות בירושלים שהוא המקום אשר הקב"ה שוכן שכינתו שם הוא תשלום יותר שלם ממה שעשית עמדי להאכילני חוץ לירושלים:
מדרש האתמרי · פרק כ״א, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.