ותאמר אל אחי כלומר לא אתה אחי בדבר זה כמו שדרשו ז"ל אל אדוני גבי חנה כו' אל תענני שיודע אני שמה שאתה אומר לי שכבה עמי אחותי הוא ערמה לשכב עמי ואם נאמר שהוא כדבריך שאין כונתך לרעה בשכיבה זאת לא יעשה כן בישראל הוא נבלה לעשות כן וא"כ אל תעשה את הנבלה הזאת. ועוד ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל וחוץ מן הפשט אנה אוליך את חרפתי שיאמרו זרוק חוטרא לאוירה אעיקרא קאי ובהיותי בת יפת תואר יאמרו שנתרציתי לעשות כן ואתה ח"ו תהיה כשכם שתפס לדינה בעל כרחה ושכב עמה דכתיב ביה כי נבלה עשה בישראל ולא אבה לשמוע בקולה יש לדקדק שכאן אמר בקולה וכשרצה לשולחה והפצירה עמו אמר ולא לשמוע לה. ואולי רצה לרמוז שרצתה תמר למונעו מהענין על ידי קולה כמו שפירשו מפרשים ז"ל ועיין בס' דברי שלום בדחז"ל יעל בקולה שבנעימות קולה מנע אותו ואולי תמר רצתה לעשות כן ולכן כיון שידע אמנון כונתה לא אבה לשמוע בקולה דייקא ומיד ויחזק ממנה ויענה. עי"ל על ענין אומרו אל אחי הכונה בהיות שהוא אמר שכבי עמי אחותי כלו' אחותי את ואין יצר בקורבה שבהיותך אחותי אין יצרי תקיף בך והשיבה אמריה לו אל אחי כלו' אם אמרת בשלמא שהיית אחי מאב ואם ניחא שהאמת אתך אמנם אין אתה אחי באופן שאין בך יצר אלא שבהיותי בת יפת תאר אני מותרת לך ובהיותי מותרת לך יש יצר עמי אם כן אל אחי ודוק:
מדרש האתמרי · פרק כ״א, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.