מדרש האתמרי · פרק כ׳, ז׳

(א"ה הש"ח ס"ט מעשה הנ"ל איתא במ' אבות דר"נ פ' ל"ט והגירסא שם הוא ר' שמעון ב"א וראיתי להדפיס כאן מ"ש עוד בזה מרן הק' המחבר זצ"ל בס' ולא עוד אלא כ"י בפי' אבות דר"ן) וז"ל אמנם נראה לומר שר' שמעון כיוון לטובה אך טעה בענין אחד כמו שאפרש בס"ד ויובן במ"ש רז"ל (בפ"ק דתענית דצ"ז ע"א) שאלה מטרונא לר' יהושע בן חנניא חכמה מפוארה בכלי מכוער כו' וקאמר שם באורך העולה ממנו שהמכוער מוכן לתורה יותר מהאיש היפה ולכן בראות ר' שמעון לאדם זה בשפת הנהר והכיר בו כדי מדותיו ומלבושיו שהיה בור רצה לייסרו אולי יחזור למוטב וא"ל ריקה כמה מכוער אתה כלומר וכיון שאתה מכוער היית מוכן לתורה ולמה לא עסקת בתורה שמא כל בני עירך מכוערים כמותך ואינן בני תורה ונמצא שכונתו של ר"ש היה לשמים ך טעה במה שייסרו בדרך בזיון באומרו ריקה ואין דרך המוסר כן פן ישנאך ולא יקבל מוסר אלא הוכח לחכם ויאהבך כלו' הוכח לו באומרך חכם ומבין כמוך אין ראוי שיעשה כו"כ ובראות זה שמכבדו מקבל מוסר ע"כ ובזה טעה ר"ש שרצה לייסרו לזה כמדובר וקראו ריקה ועוד טעה בדבר אחר שחשד גם לאנשי עירו באומרו שמא כל בני עירך מכוערים כמותך כלומר הם מכוערים ומוכנים ללמוד ואינן לומדים ובראות שטעה בזה מצא פתח האיש הזה לכעוס עליו ולתופסו במה שקראו מכוער וקיללו וביזה אותו במלת ריקה כיון שראה ר"ש שהקפיד זה על מה שקראו ריקה ידע שטעה וירד ונשתטח שימחול לו עד שבא לעירו ויצאו אנשי עירו וקבלוהו וקראו אותו רבי ואמר אם לזה אתם קוראים רבי לא ירבו כמותו בישראל שאם כלם יהיו כמוהו לא ימצא מי שיוכל לייסר שום אדם ואמרו לו למה וסיפר להם המאורע והנה בתוך המאורע בודאי שסיפר גם מה שחשד להם באומרו שמא כל בני עירך מכוערים כמותך אמרו לו אע"פ כן מחול לו הורו בזה שהם מחלו וכיון שהם הרבים מחלו גם הוא ראוי למחול באותו היום נכנס ר"ש בבית המדרש ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז כלומר יהא רך בהיותו מייסר לאדם ואל יכנס עמו בחזקה בחירוף: