מדרש האתמרי · פרק ב׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

האותיות יעידון יגידון מעלת האשה הכשרה נעימה במעשיה נאה וחסודה אשר נשתבחה בכ"ב אותיות התורה בפ' אשת חיל ולכן הלוקח אשה כשרה מורה על דבקותו בהקב"ה ובתורתו התמימה בהיותו בוחר בטוב ליקח למי שהתורה נמשלת בה ולכן ראוי לאדם להרחיק מזוהמת הנחש לרדוף אחר היופי והממון אשר זה מורה על רוע לבו ומיעוט ההבטחה וכמו שכתב החסיד בעל מנורת המאור משם המדרש בד"מ ע"א וז"ל מצינו במדרש כיעזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר. עזה מלשון עז כלומר הלוקח אשה שקרוביה עזים וחזקים וכונתו להתקרב בהם לסוף יסתלקו ממנו וגם הוא יסתלק מן האשה שנאמר עזובה תהיה ואשקלון מלשון שקלים ר"ל הנושא אשה לשם ממון סופו בא לידי עוני שנאמר שממה תהיה אשדוד מלשון אשדודים ר"ל הנושא אשה לשם חשק סופו שבע ממנה וקץ בה ומגרשה בחצי ימיו שנאמר בצהרים יגרשוה ועקרון ר"ל הנושא אשה עקרה עוקר זרעו עכ"ל:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.