מדרש האתמרי · פרק י״ט, ט׳

א וחוץ ממה שדרשו הראשונים בא לחדש ר' חייא ללמדך דלא מבעיא כשהצדיק מת לכפר לדורו שאז מיתתו אינו בעבור שום עון שבו שמכפר אלא אע"פ שימות בעונו כבני אהרן שמתו בעונם על שלא נשאו נשים עכ"ז מכפרים על הדור ולא אמרינן שיהיה מספיק מיתתו לכפר על עונו בלבד ולזה אמר בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביה"כ ללמדך שכשם שיה"כ מכפר שעיצומו של יום מכפר אע"פ שיהיה בעונו כך מיתת הצדיקים מכפרת אע"פ שימותו בעונם כמיתת בני אהרן שמתו בעונם ועכשיו שואל ומנין שיה"כ מכפר כלומר ומנין שעצומו של יום מכפר ותי' בראות שאמר כי ביום הזה יכפר עליכם ואינו אומר יכפר אתכם או לכם שבאומרו עליכם משמע שיה"כ עולה על רצונכם כאומרם ז"ל האומר אין יה"כ מכפר יה"כ מכפר ונמצא שיה"כ עולה על רצונו של אדם שאע"פ שלא ירצה שיה"כ מכפר לו עצומו של יום מכפר ועכשיו שואל ומנין שמיתת הצדיקים מכפר שנאמר ויקברו כלומר למדנו שהצדיקים מכפרים בעת מיתתן ומנין שאף לאחר זמן כשמתעסקים עמהם על איזה ענין שצריך לתקן עצמן כגון לקבר עצמותיהן או לתקן קברם שנא' ויקברו את עצמות שאול ואע"פ שהיה אחר זמן מחל הקב"ה לדוד ופקד את הארץ דכתיב ויעתר אלהים לארץ אחרי כן. וחוץ ממה שדרשו ז"ל בסמיכות מיתת אהרן בשבירת לוחות יכולים לומר דסמך מיתתו לשבירת לוחות לומר שהקב"ה מטפל ומתעסק עצמו במיתת הצדיק כשם שנטפל בשבירת לוחות שאמר למשה יישר כחך ששברת כאומרם ז"ל (במסכת שבת דף פ"ז):