אמנם נראה לפרש שבהיות שאין הפר' בין מעלת נשים צדקניות לצדיקים כלום שכולם במצב אחד בהיות שכל אחד קיימו מה שצוה להם הקב"ה לכן לרמוז לזה אמר כשם שאפר פרה מכפרת כך מיתת הצדיקים מכפר והוציאו בלשון צדיקים אע"פ שמדבר במיתת מרים ללמדך שאין הפר' בין הנשים לאנשים ואמר כשם שאפר פרה מכפרת כך מיתת הצדיק שידוע שהצדיק מכפר על הדור במותו והייתי סובר שמכפר אע"פ שלא ירגיש במיתתו ולא נשרף לבו בקרבו לזה סמך מיתתה לאפר פרה לומר שכשם שאפר פרה מכפרת כך מיתתן ש"צ מכפרת וידוע שהפרה ראשונה באה לכפר על עון העגל כאומרם ז"ל ויקנח מה שטינף הבן ומה הפרה אז לא כיפרה כי אם עד שנשרפה כך מיתת הצדיקים אינו מכפר אא"כ נשרפים במיתתם. ואפשר שיאמר האדם מאחר שמיתת הצדיק מכפר על הדור אין הקב"ה דואג עליו בהיות הוא סיבה שלא נאבד דור אחד והוא משל למי שנפל לו דבר אחד ומצא מאה שאין ראוי שידאג על הא' מאחר שהוא סיבה למציאת המאה ג"כ הקב"ה חסר צדיק חד מן העולם ומרויח דור אחד לזה בא רבי יודן ללמדך שאינו כן אלא שעם כל זה הקב"ה דואג במיתתו אע"פ שמת לכפר על הדור וללמדך זה סמך מיתתו של אהרן לשבירת לוחות שקשה סילוקן אע"פ שמתים לכפר לדור כשבירת לוחות שהיה קשה לפני הקב"ה:
מדרש האתמרי · פרק י״ט, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.