מדרש האתמרי · פרק י״ט, ה׳

ובזה יובן פסוק (משלי סי' י"א) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם כלומר כשפרי הצדיק הוא עץ חיים שהיא התורה כדכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה אז ולוקח נפשות חכם שהוא הקב"ה כלו' מיתתן על ידו של הקב"ה שהקב"ה נטפל בהם כדפרישית. ובזה יובן משנה דאבות פ"ו כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן אם אתה עושה כן אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב. וכבר פירשתי באורך במקומות אחרים במשנה זאת אמנם הוספתי עכשיו נופך ויהלום כל העולם מקשים דבשלמא לעה"ב ניחא שאשרי לו אמנם בזה העולם מה חשיבות יש לו מאחר שאוכל פת במלח אמנם הכונה פת במלח תאכל כלומר שלא ילמוד התורה כמצות אנשים מלומדה אלא מילתא בטעמא וז"א כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל שהיא התורה שנקראת לחם עם מלח ותטעום אותה במלח שמטעים הדברים הטפלים כדרך היאכל תפל מבלי מלח גם ומים שהיא התורה שיקרא מים שנאמר הוי כל צמא לכו למים במשורה תשתה כלומר ילמוד במשורה מקום הראוי ללמוד ולחקור יחקור. אמנם לא יחשוב מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור וזהו במשורה תשתה. או יאמר מים במשורה תשתה עצה טובה קא משמע לן והוא מה שאמרו ז"ל שיעשה האדם שיעורים בלימודו ויתן סימנים כדי שלא ישכח וזהו במשורה ודוק ועל הארץ תישן שלא יתגאה כדי שיתקיים בו התורה ויהיה לעולם שפל כארץ כאומרם (עיין עירובין דף נ"ד ע"א) אין התורה מתקיימת כי אם על מי שמשפיל עצמו כארץ. או ועל הארץ תישן שלעולם הוא ישלוט ויגבור על החומר ואם אתה עושה כן אשריך בעה"ז שיהיה יציאת נשמתך על ידו של הקב"ה שיטפל בך שהוא דבר שנוגע בעה"ז עד שילך לקבר ואשריך בעה"ב על השכר העתיד לבא: