יש לדקדק דלמה הוציאו חז"ל הפסוק מפשוטו שהוא שילך לפניו הצדקה כמו שאמר למעלה הלא פרוס לרעב לחמך אמנם נראה שדרשו כן שצדקך חוזר להקב"ה שהוא צדיקו של עולם משום דהול"ל והלך לפניך צדקתך מדשני לומר צדקך רמז לצדיקו של עולם. עי"ל שהרגישו הם ז"ל דהול"ל והלך לפניך צדקך וכבודה יאספך בראות שאמר כבוד דסמוך לעיל והכל ענין אחד הוא כלומר והלך לפניך צדיקו של עולם ועכשיו פירש מי הוא זה כבוד ה' יאספך כבוד ה' שהיא השכינה יאספך. עוד יש להקשות דמאחר שהקב"ה מטפל במיתתן של צדיקים. מאי רבותיה של מרע"ה שאמר לו הקב"ה כל העולם בניו ובני ביתו מטפלים עליו אבל אתה אני מטפל עמך והלא גם לכל הצדיקים מטפל בהם. אמנם נראה לפרש דבשלמא שאר הצדיקים הן אמת שהקב"ה מטפל עמהן אמנם טפולו עמהם הוא בהסתר שהרי אנו רואים שבשר ודם מטפלין עמו כענין התכריכים וארון ושאר הדברים אמנם מרע"ה הכל היה בידי שמים ארון בידי שמים תכריכים בידי שמים וכל הדברים וכל העולם מודים שהקב"ה נטפל עמו בראותם שלא ידע איש את קבורתו משא"כ בשאר הצדיקים שמה שנראה בחוש הראות הוא שבשר ודם מטפלין עמהם:
מדרש האתמרי · פרק י״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.