מדרש האתמרי · פרק י״ח, כ״ט

שאלה ג אימא לן מילי דכדיבי א"ל הוה לן כודנייתא וילידה והוה תלי ליה פיתקא וכתיב ביה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי אמרו ליה וכודנייתא מי ילדה אמר להו הי נינהו מילי דכדיבי ידוע שהרשעים ואומות העולם וכדומה חושבים שמה שהקב"ה משפיע להם בזה העולם הוא בעבור שחביבים לפניו ואינם יודעים שהוא כדי לשלם להם על איזה מצוה שעושין כדי לטורדם מן העה"ב ולכן כששאלו מר' יהושע מילי דכדיבי רצה לרמוז להם זה ולהודיעם שמה שזכו בזה העולם לא מפני שראוים הם לזה וסברתם שקר ודבר כזב אמר הוה לן פרדה רמז לרבקה אמנו שלא ילדה בנים לגיהנם כדרך שדרשו ז"ל רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני אלא רני שלא ילדה בנים לגהינם ג"כ ממשיל לרבקה אמנו שאף ע"פ שילדה לעשו מצד עצמותה היתה כפרדה עקרה ולא ילדה בנים לגהינם ועשו היה מצד לבן והוכרח לצאת לפי שיצחק אע"ה היה דין ופחד יצחק והדיין צריך שיהיה לו רצועה ללקות והוא עשו הרודה לישראל ונמצא שלא יצא עשו הרשע בעבור איזה מעשים בלתי מהוגנים שהיתה ברבקה אמנו ח"ו ולזה ממשיל אותה לפרדה עקרה כדפרישית ואמר הוה לן פרדה וילדה והוה תלוי בצוארה שט"ח על בית אבא שהוא האומה ישראלית שהיו חייבים לו סך ממון כלומר שמצד מעשיהם חייבים ישראל לעובדם וראוים הם לכל המלכות הזה בסברתם וא"כ זהו הטעם שאנו משעבדים לכם בעבור צדקתכם אמרו ליה וכודניתא מי ילדה כלו' ורבקה מי ילדה לעשו מצד עצמותה אמר להם הי מינייהו מילי דכדיבי אתם שאלתם ממני דברים של כזב ואני אמרתי שאתם צדיקים ואנו מחוייבים לכם כאלו שט"ח בידכם כאלו הוציאו עשו מן הבטן לחייב לבית אבא שהם ישראל כשם שאתם סוברים ואין האמת כן אלא שעונותינו הטו אלה והטוב אשר הטיב ה' לכם לא בצדקתכם כי ברשענו עד ישוב חרון אף ה' מעל ישראל ומה שאמרתי ועלה בדעתכם שהסכמתי לסברתכם שבעבור שאתם ראויים זכיתם לכם הי נינהו מילי דכדיבי: