אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא שהוא אליהו ז"ל תא ואחוי לך טורא דסיני רמז לו גלות ישראל שישראל הם טורא דסיני דהדרן ליה עקרבי שהם ע' אומות אמר שמעתי ב"ק שאמר אוי לי שנשבעתי שהקב"ה היה דואג בצערם של ישראל והיה אומר אוי לי שנשבעתי לגלותם ואם תאמרו שאבדה תקותם מאחר שיש שבועה ח"ו מי מפר לי כלומר המלאך ששמו מי מפר לי השבועה. ובזה לא נשארה קושית התוס' וז"ל מי מפר לי משמע מכאן דאין היתר לשבועה והא אמרינן ת"ח יכול להתיר נדרו והעמידו בדבריהם בתמיה אבל כפי מה שפירשנו שמי הוא המלאך המיפר שבועותיו של הקב"ה לא נשאר קושיא כלל ודו"ק:
מדרש האתמרי · פרק י״ח, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.