מדרש האתמרי · פרק י״ח, י״ט

וזהו רמז לו באומרו היכא דנשקא ארעא ורקיעא או רמז לו בזה קודם בריאת אדה"ר דאז נשקא ארעא ורקיעא בהיות אין דבר מפסיק ביניהם שעדיין אדם לא נברא וחזאי דעביד כוי כוי רמז לו בזה שאז העולם אחר בריאת שמים וארץ עדיין לא היה נתקן העולם ועשוי ככוי כוי משום שלא נתקן ונתכשר לפני הבורא יתברך שמו כי אם עד שברא לאדם דזהו תכלית כל מה שברא ואחר שבראו הניחו בג"ע לעבדה ולשמרה וכדחז"ל לשמור מ"ע ומצוח ל"ת וזהו הרמז במה שאמר שקלתי לסלתאי ואנחתי בכוותא דרקיעא שהוא אדם הראשון שהניחו בג"ע שהוא כוותא דרקיעא עד דמצלינא בעינא כלומר כדי שיתפלל ויזמר וישבח שם לבוראו בכל עת. ולא אשכחתיה כלומר חטא ואכל מן העץ ופשע במאמרו יתברך מיד התחילו המלאכים לקטרג עליו כדחז"ל שכשחטא אדם הראשון אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע לא טוב אמרו הראשונים שלא יברא כו' ומה קטרגו עליו שכיון שאכל אמרו איכא גנבי אכל וגזל מן העץ אמר גלגלא דרקיעא אמר הקב"ה אע"פ שחטא איני טורדו מן העולם ואיני ניחם שבראתי אותו שהרי יכול להתתקן על ידי גלגול בדור אחר ובזה יתכפר עונו וז"ש נטר עד למחר רמז שיחזור לבא וכדחז"ל א'דם ד'וד מ'שיח הרי. נשמתו בא בדוד ובמשיח וזהו הטעם שלעולם דוד היה מן הנרדפים וחרפוהו וגדפוהו וכמו שמצינו בשמעי בן גרא וכן המלך המשיח עתידין לחרפו ולגדפו כדי לכפר עון הגנבה שגזל מן העץ ואכל שכן משפט הגונב דכתיב לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב ואם אינו למלא נפשו כי ירעב כן משפטו לבזותו ולכן עתיד מלך המשיח להיות בזוי ושסוי בפי כולם ולהחזיקו ככלב מוסרח כדאיתא בחז"ל ובזה"ק וזהו הטעם שלא יאמינו בו רוב מבני עמנו עד שעתיד הקב"ה להעמידו בגג המקדש ולהעיד עליו כדאיתא בילקוט ישעיה והטעם שכיון שחרפוהו וגדפוהו מהמעשים המכוערים שעשה בחוש הראות אומרים היאומן שזה ימלוך עד שיעיד הקב"ה עליו כו':