מדרש האתמרי · פרק י״ח, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הכונה בזה שההוא טייעא היה אליהו ז"ל ואמר ליה לרבב"ח תא ואחוי בחכמת המזלות והוא במקום דנשקא ארעא ורקיעא דארעא רמז למזל העניות ורקיעא רמז למזל המחייב עשירות אזלינא וחזינא דעביד כוי כוי כלומר הראני המזלות במקום קביעותם וסדר הליכותיהן וז"א כוי כוי שקלתיה לסלתאי ואנחתיה בכוותא דרקיעא עד דמצלינא בעיתא ולא אשכחתיה כלומר רציתי להתפלל על ענין מזונות שיהיו מזומנים לעת הצורך ולא אשכחתיה רמז שלא נעניתי על זה משום דמזוני לאו בזכותא תליא כי אם במזלא שהרי כמה חסידים הראוים לכל טוב הם בחוסר כל אמרי ליה איכא גנבי הכא כלומר איכא גנבי הכא שגונבים הממון ממי שראוי לה אמר לי גלגלא דרקיעא הוא דהדר כלומר אין ענין המזונות תלוי בוכות כי אם בגלגלא דרקיעא שהוא במזל נטר עד למחר כי השתא ומשכחת לה ר"ל המתן עד שיחייב לו המזל מזונות ותשכח לזה העני שהעשיר:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.