עוד נראה לרמוז הוה אזלינן במדברא ירצה שהיה מתבודד בשכלו במעלת התורה שנמשלה למדבר כמו שדרשו ז"ל וממדבר מתנה וחזינן הני אווזי כלומר חזינן מלאכי השרת שהם בעלי כנפים כאווזים וחזינן להו דהוו משחקים מן לצדיקים לעלמא דאתי כאומרם ז"ל למה נקרא שמו שחקים ששוחקים מן לצדיקים לעלמא דאתי וזהו שאמר דקא נגדי נחלי משחא מתותייהו לפי שהמן נקרא שמן כדכתיב וטעמו כחטם לשד השמן ואמינא להו אית מנייכו לעלמא דאתי כלומר שאל ממנו אם יזכו לזה לעלמא דאתי לראות אם יהיו מבטיחים לו על אכילת המן הזה חד דליא לי אטמא כלומר אם עוסקים בתורה ובמצות שם במקום דריכת רגליהם שהוא בעולם השפל יזכו לאכול מהמן הזה שהמלאכים שוחקים לפי שכל מי שטרח בערב שבת שהוא בעוה"ז יאכל בשבת שהוא עוה"ב וחד דליא לי הכנף לרמוז שבקיום המצות לא די שיזכו לאכילת המן אלא שיתעלו יותר מבעלי כנפים שהם המלאכים או רמז להם שעתידין שיעשה להם הקב"ה כנפים כנשרים בהיותם צדיקים כדחז"ל בסנהדרין (דצ"ב ע"ב) כי אתא לקמיה דרבי אלעזר אמר עתידין ישראל ליתן את הדין בידעם במעלתם אם יזכו ואינם חוזרים בתשובה לקרב הגואל במהרה בימינו אמן:
מדרש האתמרי · פרק י״ז, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.