אמנם י"ל דמה שלא הבין שאול זה מדברי הנשים אלא שכונתן להגדיל לדוד בראות שלא אמרו הכה המלך שאול וכראותו שלא הזכירו בשם מלך בהכרח גמור שעוד לו אך המלוכה כי כונתן היתה לתת הרבוי לדוד בראות שמיעטו שם מלך ממנו וזהו ועוד לו אך המלוכה. עוד יש לפרש דאה"נ דמשמע מדברי הנשים שיותר מעלה יש לשאול באומרן הכה שאול באלפיו כלומר מה שמכה שאול באלף אנשים צריך דוד רבבות. אמנם מה שחרה אפו ואמר שא"א זה אלא הכונה אחרת משום שדקדק באומרן ודוד ברבבותיו וכנהו לו הרבבות שאם היתה כונתן להגדילו לו יותר מדוד היה להן לומר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבות שבאומרן ברבבותיו משמע שהרבבות שלו והוא מלך שלהן לכן ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו אלפים ואין לומר שכונתן להגדיל אותי כדפרישית אלא שבהכרח שעוד מעלה נתנו לדוד וכונתן לומר ששאול מכה אלף ולא עוד ודוד מכה רבבות וטעם הדבר היות כן בראותו שאך המלוכה כלומר בראותו שמיעטו המלוכה ממנו ומיעטו מלכותו בראותו שאמרו הכה שאול באלפיו והשוו לדוד לו באומרן לו ודוד ברבבותיו ולא אמרו ברבבות שברבבותיו משמע שהרבבות שלו והוא האדון שלהם ונמצא שמיעטו מלכותו בהגדילן לדוד לפניו שאין דרך להגדיל לפני המלך לשום אדם דע"ז נענש אוריה שקרא ליואב לפני דוד אדוני:
מדרש האתמרי · פרק י״ז, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.