ונחזור לענין שאמרנו שיותר טוב לאדם לתת עשרה פרוטות לעשרה עניי' ולא לעני אחד כדי שירגיל. ובזה יובן פסוק (שם סי' ח"י) מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו כלומר בא לרמוז שמתנתו של אדם שיהיה בהרחב ר"ל שירחיב אותה מתנה לעניים הרבה וז"א מתן אדם המתנה שאדם נותן צריך שירחיב עצמו בה ליתנה לכמה עניים וזהו יהיה סבה שלפני גדולים ינחנו שבהיות עושה עם אנשים הרבה אי אפשר אם בתוכם לא יש ראוי והגון לה ונמצא שלפני גדולים שהם האנשים הכשרים ינחנו לזכות עמהם היות מתנתו למרובים:
מדרש האתמרי · פרק י״ד, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.