אמנם נראה לפרש עם מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות יסודי התורה פ"ז בענין הנביא וז"ל ובשעה שתנוח הרוח על הנביא תתערב במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמו שהיה אלא שנתעלה על שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמהם ונהפכת לאיש אחר כו' וכל הנביאים אין מתנבאים בכל עת שירצו ומרע"ה אינו כן אלא כל זמן שיחפוץ רוח הקדש לבשתו ונבואה שורה עליו ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת כו' עכ"ל באופן שנתעלה מרע"ה להיות תמיד במדרגת המלאכים בהוותו כאן בתחתונים וכ"ש וק"ו שנתעלה יותר מהם בהיות שדיבר ה' עמו פנים בפנים ועלה ודרך על במתי שמים לקבל תורה מיד הקב"ה ובהיות שהיה מדרגתו ומעלתו יותר מהמלאכים לכן לא יכלו לומר ומה לבשר ודם בינינו משום שכבר יצא מכלל ב"ו וקנה מעלת הרוחניות להיות תמיד במדרגת המלאכים ויותר כדפרישית לכן לא יוכלו לתת בו דופי כי אם שכבר היה ילוד אשה ולכן אמרו מה לילוד אשה בינינו ולא אמרו מה לב"ו והותר בזה ספק א' השיב להם הקב"ה לקבל התורה בא כלומר אדרבה משום היותו ילוד אשה בא ליקח התורה שכתוב בה ענייני טומאת הלידה אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים כו' וענין זה אין שייך כי אם לתחתונים והותר בזה ספק ב' ועוד בהיותם ילוד אשה ראוי להם התורה שעל ידה יזדקקו ויתלבנו למעלה ויעלו למעל' ממדרגתם כיון שראו המלאכים מעלות התירה מפי עליון נתקנאו והתחילו לקטרג כדי שיניחנה לעליונים ואמרו חמדה גנוזה כו' אתה מבקש ליתנה לב"ו ולהראות על גודל שפלותם הזכירם בשם ב"ו שהוא ב'ושה ס'רוחה ר'ימה כדחז"ל כו' ובהיותם כל כך שפלים במזגם יבעטו בתורה ולא ישמעו ויעשו מה שכתוב בה לכן תנה הודך על השמים במקום תרשישים ואופנים האומרים קדוש וטהור ולא יעברו עליה והותר ספק ג'. אמר הקב"ה למשה חזור להם תשובה כלומר חוזר להם שבראתי תשובה בעולם ואם כן אף שיעברו על התורה יש תקנה לקלקולם על ידי התשובה והותר ספק ד'. אמר משה רבינו ע"ה מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם כלומר בטענות הסדורות ומוכנות בפיהם מתיירא שמא ינצחוני שיכולים לומר שהרי יש רשעים גמורים פושעים בנפשות שאין מועיל בהם התשובה כמו שמצינו במנשה שקטרגו המלאכים שלא יקבלוהו בתשובה וכדחז"ל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה וזהו כונת שמא ישרפוני בהבל שבפיהם כלומר בטענות הסדורות להם ינצחוני והותר ספק ה'. אמר ליה הקב"ה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה הרמז בזה שידוע מאמרם ז"ל שאמרו שהקב"ה חתר חתירה תחת כסא כבודו לקבל בתשובה לאותם שיש להם קטרוגים מסבת רוב עונותם ומרוב פשעם כענין מנשה באופן שאין דבר שיעמוד בפני התשובה ואם כן מאמר שסוף סוף מתקבל האדם בתשובה אע"פ שירבה להרשיע אף שלא יעשה ויקיים דברי התורה בשוגג או מזיד יחזור בתשובה וז"א אחוז בכסא כבודי כלומר אחוז בטענת הכסא שיש שם חתירה לקבל שבים ואם כן החזר להם שיש תשובה לכולם ודוק והותר ספק ו' ז' ח' וכיון שראה מרע"ה טענות סדורות להשיב להם על כל מה שיוכלו לשאול התחיל להתווכח עמהם ועיין בספר אורה ושמחה ואשר לי פירוש על מגילת רות ושם פירשתי בזה המאמר פנים מפנים שונים:
מדרש האתמרי · פרק י״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
