גם יש לדקדק שמאחר שהביא ראיה מן התורה למה הוצרך להביא מן הנביאים ומן הכתובים ונראה לתרץ במאמר חז"ל במסכת קדושין פ"ק ד"מ ע"ב וכבר היה ר' טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד ונשאלה שאלה זאת בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נענה ר"ט ואמר מעשה גדול נענה רבי עקיבא ואמר תלמוד גדול נענו כלם ואמרו תלמיד גדול שמביא לידי מעשה ע"כ וקודם שאבוא לביאור המאמר נקדים לפרש קודם מאמר לחז"ל (במגילה דכ"ח ע"ב ובסוף נדה). תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העה"ב שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות ע"כ פשט הענין שאמר אל תקרי מכח היתור שמאחר שאמר תחילה עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם למה הוצרך לומר הליכות עולם לזה אמר אל תקרי הל יכו עולם לו דזהו פשיטא מאחר שאמרת עמד וימודד ארץ שחו גבעות עולם גו' נמצא שהליכות עולם לו ואם כן למה אומר הליכות אלא הלכות עולם לו מביא אותו לעולם הבא ובדרך חורפא יש לומר עם מסקנת הגמרא שתלמוד גדול שמביא לידי מעשה כמו שהזכרתי ומשפט הפ' נראה הפך המסקנא שבאומרו הליכות עולם לו משמע כל ההולך בהלכות העולם לו שהוא המעשה לו לזה אמר אל תקרי הליכות שהוא המעשה אלא הלכות שכל העוסק בהלכות עולם לו משום שהתלמוד מביא לידי מעשה ולכן משחרב ב"ה אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה גו':
מדרש האתמרי · פרק י״ב, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.