מדרש האתמרי · פרק י״ב, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונחזור להקדמתנו שאדם שחשק בתורה דומה לו כאילו יש בידו כל חמדות שבעולם מכח שמשיג בתכלית החכמה וזהו גורם לו להבל כל הדברים הנמצאים תחת השמש וזהו כונת הפ' תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי שהכונה שהתורה משיבת נפש האדם ומשיבת מלשון ישיב והנחה שע"י התורה ישיג בדעתו שכל חמדות העולם הבל המה ובזה אינו נבהל בנפשו להשיגם ונמצא שתורת ה' תמימה מיישב ושוקט נפשו של אדם והטעם משום שסגולתו להחכים לפתאים וז"א מחכימת פתי וכיון שמחכים לאדם זהו הטעם להנחת נפשו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.