ואמר עוד כי ירעב אין רעבתו אלא מן התורה שנאמר לא יבוזו לגנב כי יגנוב י"ל שעיקר ראייתו הוא מסוף הפסוק שאומר למלא נפשו ואין רעבון בנפש כי אם בתורה שאם מדבר ברעבון הגופני הול"ל למלא בטנו. עוד י"ל דלא מצינו שפטר התורה לגונב כ"א ד"ת כמ"ש הזה"ק לא תרצח לא תנאף לא תגנוב טעם הפסק לרמוז לא תרצח פרט לב"ד שיכולים להרוג לא תנאף אבל באשתו מותר לא תגנוב אמנם התלמיד מפי רבו יכול לגנוב ההלכה מפיו כו' ובהיות כן אומר אין רעבתו של זה אלא מן התורה וראיה לזה שאומר לא יבוזו לגנב כי יגנוב ואם בגנב שגונב מדבר אי אפשר שהרי עובר על לאו שבתורה אלא ודאי שמדבר בגונב דברי תורה כדפרישית. ולמדנו שאע"פ שאין אדם יכול לגנוב בד"ת מותר ורמז שהע"ה מאמר הזה"ק שד"ת מותר אדם לגנוב מפי רבו ודוק:
מדרש האתמרי · פרק י״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.