גם יש לפרש באומרו שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו אבנים טובות ומרגליות דפשיטא דמה חידש בדבר הנראה לעינים אמנם יובן עם הדין דקיימא לן שאפילו למלכי ישראל אין קוברים אותם בתכריכים משובחים ביותר וכ"ש שאין משימים בתכריכים אבנים טובות ומרגליות או זהב וכסף וזהו שחידש שאין מלוין עמו לא כסף וזהב כלומר שאע"פ שהם ירצו לשים עליו כסף וזהב שיהיה בלווי עמו אין יכולים ודוק:
מדרש האתמרי · פרק י״א, פ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.