מדרש האתמרי · פרק י״א, ע״ז

אמנם אבא נבא להתיר כל הספקות והערות בעזר צור מסדר המערכות בכח שיחי וריחי באפיאי ביראת ה' ואכלול בדברי גם מה ששמעתי משם פי קדוש מדברי הרב כמהר"ר יוסף פ'ראנסיס זצ"ל והיו לאחדים בידך. ונראה לומר שידוע מאמרם ז"ל בפסוק אל תרגזו בדרך שצוה להם שלא יתעסקו בדבר הלכה והטעם לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם וההלכה צריך עיון רב והתבודדות גדול שגם מזה הטעם אמרו ז"ל שההולך בדרך יתפלל תפיל' קצרה משום עוברי דרכים ומשום כנה וכל שכן העוסק בדבר הלכה שמתוך ההתבודדות יתעה מן הדרך ויסתכן כאומרם ז"ל גבי ר' חנינא כו' גם ידוע שכל מי שחושב על ענין אחד והולך נראה כאלו אחר מוליך אותו משום שאין דעתו בהליכתו מכח התבודדות המחשבה שגם זה פירשו המפרשים המהלך בדרך ושונה דהיל"ל ההולך בדרך שמהלך משמע שאחרים נושאים אותו והתשובה שאמר מהלך מסיבה ששונה וכיון ששונה ומתבודד נדמה לו כאלו אחרים מוליכין אותו לזה אמר כאן אמר ר' יוסי פעם אחת אירע לי שהייתי מהלך בדרך לא אמר הולך אלא מהלך כאלו אחר מוליך אותו לרמוז שיצא לדרך ונתבודד וכיון שנתבודד נתלה ההליכה כאלו אחר הוליך אותו וזהו פעם אחד דוקא אירע לי משום שלעולם הייתי מקיים דברי חז"ל שאין ראוי לאדם שיעיין בדרך וזהו הסבה שפגע בי אדה פנים בפנים משום שהייתי עסוק בעיוני ולא נסתכלתי בו ובהיות שהייתי מתבודד לא נתתי לו שלום וזהו הסבה שקדמני הוא שלום ואמר אדם אחד לרמוז לאדם המיוחד שהוא אליהו שיצא לשומרו ולנסותו ואמר והחזרתי לו שלום כלומר החזרתי לו דברי פיוסים על שפגמתי בו ועל שלא הקדמתי לו שלום ופייסתי לו בדברי שלום ואמת שאין הכונה לומר שהחזיר לו שלום דזהו פשיטא והנה האיש הלזה כיון שראה בר' יוסי דברים שלא כהוגן שפגע בו וגם שלא הקדים לו שלום לא נתפייס מדבריו ואמר לו מאיזה מקום אתה אין כונתו לשאול שם מקומו רק דרך תמיה כלומר אין אתה מן הישוב שאין בך דרך ארץ באיזה מקום נתגדלת וזהו דרך שאלת אנשים לא' שאין בו דרך ארץ מאיזה מקום אתה למדת אז הוכרח רבי יוסי לגלות לו סוד הענין שהטעם שפגע בו ושלא הקדים לו שלום בעבור היותי מעיר גדולה של חכמים ולמדתי מהם תורה גם אני כמוהם ובהיות שמשל סופרים אני הייתי מתבודד בדרך זה וההתבודדות גרם לי שפגמתי בך ושלא הקדמתי לך שלום והותר בזה ספק א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' וכיון ששמע כן נתפייס ושאל ממנו אם היה רוצה להיות חכם בעירו מאחר שהודה בפיו ואמר ושל סופרים אני ורמז לו תנאי גדול ואמר לו רצונך שתדור עמנו במקומנו כלו' שלא תהיה כשאר האורחים הבאים בעיר ודרים בבתים המיוחדים לאורחים רק אתה תהיה עמנו בבתינו במבחר חדרי משכיתנו וגם התנה עמו על ענין ההספקה ואמר ואני אתן לך כלומר שלא יגיע לו שום טורח ויגיעה ושום כלימה לשאול הדמים מאנשי העיר אלא ואני אתן לך שאני אטרח לקבצם ולהביאם בידך או יאמר ואני אתן לך כלו' ממני אתה תובע אם לא ישלמו לך אנשי העיר ואני ערב לך בענין זה או ואמר ואני אתן לך הכונה ואני מצד עצמי אתן אלף אלפים מלבד מה שיתנו לך אנשי העיר אמר ליה רבי יוסי אם אתה נותן לי כל כסף וזהב כו' אמר אם אתה נותן לי ולא אמר אם תתן לי לרמוז נותן לי עכשיו ביד כל כסף וזהב שבעולם מצד עצמך חוץ ממה שיתנו אנשי העיר עם כל זה איני דר אלא במקום תורה והותר בזה ספק ט' י' י"א י"ב. ואע"פ שאמר אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם לא בעבור זה מורה עין הרע דשאני בלעם ששאל הרבה ודבר שיוכל להיות שהוא מלא ביתו כסף וזהב ועל כן דרשו בו שהיה בו עין הרע אמנם ר' יוסי שאמר כל כסף וזהב שבעולם שהוא דבר שאי אפשר להיות דרך גוזמא ותמיה קאמר כך פי' הרב הנזכר ז"ל: