מדרש האתמרי · פרק י״א, ע״ו

ספק אחד אומרו פעם וו' הייתי מהלך בדרך ואירע לי כך וכך דמה לו לידע אם בפעם אחת שהלך אירע לו זה או בפעם אחרת. ספק ב' אומרו מהלך דהיל"ל הולך ספק ג' ופגע בי אדם וכי שניהם היו סומים שלא ראה לא זה ולא זה שפגעו איש באחיו. ספק ד' במלת אחד אך למותר שבאומרו אדם ממילא משמע שהיה אחד. ספק ה' ונתן לי שלום דלמה עבר על דברי חביריו שאמרו הוי מקדים בשלום כל האדם. ספק ו' אומרו והחזרתי לו שלום שמה מחזיק טובה לעצמו שחזר לו שלום שהרי די במה שטעה שלא הקדים הוא לתת שלום. ספק ז' שהשיב ר' יוסי לשואל שלא כענין שאמר ליה מאיזה מקום אתה והיה ראוי שיאמר מעיר פ' אני שהוא לא שאל ממנו אם היו חכמים כדי להשיב מעיר גדולה של חכמים. ספק ח' איך משבח עצמו באומרו ושל סופרים אני יהללך זר ולא פיך וא"ת דבמקום דלא ידעין ליה שרי בכאן אין שום הכרח שידע זה אם היה חכם או לא. ספק ט' כפל אומרו רצונך שתדור עמנו במקומנו שהרי עמנו ובמקומנו הכל א'. ספק י' שמאחר שתדור עמנו גם היה לו לומר ואנו נותנין לך שעל אנשי העיר לשלם שכרו וא"כ מאי ואני אתן לך. ספק י"א שמלת אני מיותרת דהיל"ל רצונך שתדור עמנו במקומנו ואתן לך ספק י"ב שהיה ראוי שישיב ר' יוסי לאיש המדבר אם תתן לי מאי אם אתה נותן לי. ספק י"ג שהרי דרשו חז"ל גבי בלעם שהיה בו עין הרע שאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב כו' וק"ו בן בנו של ק"ו שגנאי גדול לר' יוסי שהרבה ביותר ואמר אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם. ספק י"ד אומרו שכן מצינו בהפר תהלים ולא אמר שכן כתוב ספק ט"ו מאי ואומר ה' ימלוך לעולם ועד: