מדרש האתמרי · פרק י״א, ע״ד

עוד יש לפרש במאמר התנא כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו ולזה אמר בני תורתי אל תשכח וכדי שלא תשכח ומצותי יצור לבך וכיון שאתה מקיים מה שלומד אחר שנעשה מעשה שוב אינו נשכח לעולם ובזה תגרום כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך משום שהשוכח דבר אחד ממשנתו מתחייב בנפשו והדבר בהפכו גם נוכל לומר שאמר ושלום יוסיפו לך שמאחר שקיימת המצות אתה זוכה ביציאתך מן העולם יצאו לקראתך כיתות של מלאכי השרת ואמרו לך יבא שלום:. הרי כמה מעלות התורה אשר היא סיבה לקיום העולם כדכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי כמו שהקדמתי בהקדמות הדרוש ונבין עם זה פסוק יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו והכונה כשיהיה תורת ה' לעולם שישראל עוסקים בה נמצא בזה שמעמידים העולם ובהיות העולם קיים ישמח ה' במעשיו שברא בעולמו או יאמר במעשיו של צדיק שעם התורה שלומד בורא שמים חדשים שמים מחודשים כדאיתא בס' הזוהר הקדוש ואע"פ שכל אומן סני לחבריה אבל הקב"ה אינו כן אלא ישמח ה' במעשיו של צדיק שעושה שמים כמו שהוא כו' ובהיות כן מעלת התורה צריך האדם להוציא כל תורתו עמו מן העולם שלא יקדיח תבשילו ח"ו ושיעסוק בה יומם ולילה כדכתיב והגית בו יומם ולילה ואמר יומם ולילה אף ע"פ שאי אפשר זה משום שמלאכתו מתי נעשית אלא לרמוז על חשיבות התורה שמן הראוי היה צריך שיהיה הדבר כן ובזה נבא לביאור המשנה שהתחלתי: