אמנם נראה לתרץ במאמרם ז"ל מסכת יבמות ד"ו ע"א תניא איש אמו ואביו תיראו יכול אמר לו אביו היטמא (פי' רש"י ז"ל אמר ליה אביו לכהן היטמא בבית הקברות להשיב אבדה) או שאמר לו אל תחזיר יכול ישמע לו תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו וכו' ע"כ וכיון דאתא לידן קשה במאמר זה דלמה הוצרך בשני חלוקות הללו ללמדך שכשהאב אומר דבר נגד השם שלא ישמע לו דכתיב איש אמו ואביו תיראו כו' אני ה' כולכם חייבים בכבודי דיו בחלוקה ראשונה כשאמר לו היטמא למתים להחזיר האבדה כו' שלא ישמע לו וא"כ חלוקה שניה או שאמר לו אל תחזיר אך למותר אמנם י"ל דבחלוקה ראשונה למדך דאין עשה ועשה דוחה לא תעשה כיון שדבר להעביר ולסתור דברו יתברך לא ידחו שני עשה ללא תעשה אף על פי שלא תעשה נדחה מפני עשה אבל בנדון כזה לא דכבוד אב ואם עשה והשבת אבדה עשה וענין טומאת המתים לא תעשה והכונה יכול אמר לו אביו היטמא למתים להשיב אבידה יכול שישמע לו בעבור שמקיים בזה שתי מצות עשה וידחו לחד ל"ת תלמוד לומר איש אמו כו' אני ה' כולכם חייבים בכבודי וכיון שסותר לא תעשה דלא יטמא לא ישמע לו משום דמצות לא תעשה הם חמורות כדחז"ל עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה מיד מוחלין לו כו' מה שאין כן במצות לא תעשה:
מדרש האתמרי · פרק י״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.