עי"ל שרצה לרמוז להם שלא ירבו עמו בחכמות שחכמתם לסוף מתבטלות מן העולם על שהיו מאה"ע ואין הדורות מזכירים דבר משמם וזהו אומרו אמנם כי אתם עם כלו' בהיות אתם עם אחד מע' ומות עמכם תמות חכמה ולא יהיה נזכרת עוד חכמתכם. עי"ל שרצה איוב להגדיל חכמתו ולכן קדם בשבח חבריו ואמר כ"כ גדולים אתם שאתם מובחרי העם ועמכם תמות חכמה שאחר שאתם מתים לא נשאר עוד חכמה בעולם כחכמתכם ונמצא שעמכם תמות חכמה ועם כל זה שרבה חכמתכם גם לי לבב ודעת כמוכם לא נופל אנכי מכם ואם כן מה אתם מוכיחין אותי ודרך המתפאר עצמו שמקדים ומגדיל בשבח חברו:
מדרש האתמרי · פרק י״א, מ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.