אמנם י"ל דזה תלוי בזה שכשאינו ש מוציאן בפה גורם ששוכח לימודו וכיון ששוכח לימודו הרי הוא חייב מיתה כמאמר התנא כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וזהו ענין הכתוב כי חיים הם למוצאיהם ודרשו ז"ל למוציאם בפה והכונה שכיון שמוציאם בפה אינו שוכח דבר ממשנתו ונמצא שאינו מתחייב בנפשו ומוריש חיים וק"ל:
מדרש האתמרי · פרק י״א, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.