תוספות דן דין אמת לאמיתו לאפוקי דין מרומה עכ"ל הכוונה שהרגישו התוספות שאיך יכול לדון דין אמת לאמיתו שהרי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ואפשר שיטעה ואינו לאמיתו ועוד דשלשה דברים נעלמים מבני אדם יום המיתה ובמה ישתכר ועומק הדין וא"כ איך אפשר ומי יודע אם מה שדן הוא לאמיתו ותירצו לאפוקי דין מרומה כלומר אם הוא דין מרומה שהוא ק' מאד שאע"פ שעשה מה שידע ואפשר שכפי עומקו טעה לא איכפת לן כיון דשאר הדינים הפשוטים דן אותם על אמיתתם זוכה ונעשה שותף לאפוקי דין מרומה שאע"פ שלא כיון לאמת עכ"ז נעשה שותף משום שלא היה בידו עוד לעשות:
מדרש האתמרי · פרק י״א, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.