והנה שמעתי את נאקת המפרשים ז"ל בענין החקירה זאת שמאחר שאנו מחוייבים ללמוד ממדותיו של הקב"ה כמו שדרשו ז"ל והלכת בדרכיו מה הוא חנון אף אתה חנון מה הוא רחום אף אתה רחום כו' וא"כ למה שנא הקב"ה הגאוה כל כך באדם עד שאמרו ז"ל שאומר הקב"ה על מי שיש לו גאוה אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד כו' בהיות הגאוה אחד ממדותיו כדכתיב ה' מלך גאות לבש וכאלה רבות והם ז"ל פי' מה שפי' ואני אתנהלה לאטי בעטי אשר אתי:
מדרש האתמרי · פרק י׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.