ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך נראה לפרש עם מה שפי' חכמי האמת שאלהים הוא דין והשם היוצא מפנים של אלהים שהוא השם הזה (אכדט"ל) הוא רחמים פשוטים ובזה פי' בס' מלכי יהודה תורת הפ' אלהים יחננו ויברכנו ואם תאמר שאלהים הוא דין לזה פי' יאר פניו אתנו סלה יאר פניו של אלהים שהוא רחמים ועיין בפ' וישלח בפי' הפרשיות אשר לי. (א"ה הש"ח הלא הוא בכ"י בס' עיני העדה בפ' ויקרא יעקב שם המקום פניאל גו' וז"ל ובזה נ"ל לפרש דזהו כונת דוד הע"ה באומרו פנה אלי וחנני כלומר אם אתה עומד עמי בדין בשם אלהים בקשתי זאת שפנה אלי וחנני פנה לשון פנים שיחונן אותו בפנים של אלהים ובזה נבא לענין מאמר יעקב כי ראיתי אלהים כו' אמנם בהיות שהיו פני אלהים שהם רחמים כמדובר זהו הטעם שותנצל נפשי שהן אמת שאלהים הוא דין אמנם פני אלהים הם רחמים ובהקדמה זאת מתיישב כמה פסוקים ואין צורך להאריך כי הדבר מובן מעצמו עכ"ל:
מדרש האתמרי · פרק י׳, נ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.