מדרש האתמרי · פרק י׳, מ״ג

אמנם יובן עם מה שאמרנו אדם דוד משיח שנשמתו של דוד הוא של מלך המשיח ובהיות שדוד ביקש לעבוד ע"ז כדי שלא יתחלל ש"ש ע"י משום שהיו מחזיקים אותו לחסיד ועכשיו יהיו בועטים בראות אותו בזה הצער אף שהיה חסיד לכך הנה לעבוד ע"ז כדי שיתלו הסרחון שעונותיו הטו אלה לכן בא חושי הארכי ורמז לו שלא בלבד לעצמו היה פוגם בעבוד ע"ז בניחותא כלומר מלך אחר שהוא מל' המשיח שהוא כמותך ממש משום ששניכם אחד נמצא גם הוא פוגם ח"ו ולכן לא אמר מלך כמותך אלא שכמותך לרמוז על אחר שכמותו ודוק ואם כן אל תעבוד ע"ז א"ל דוד כפי סברתך שאני ניצוץ של מלך המשיח נמצא שמלך שכמותי יהרגנו בנו שבהרוג אותי נמצא ששולח בו ידו וא"כ טוב שאעבוד ע"ז אע"פ שאני פוגם למלך שכמותי ואל יתחלל ש"ש א"ל חושי הארכי לא דרשתסמוכים כו' ואם כן כבר יודעים העולם שאתה חסיד וענין הבן הרע הזה הוא מסבת היות בן יפת תואר ובהיות כן ליקום באחד שטוב שיהרוג אותך אע"פ ששולח ידו במלך אחר כמותך ולא ליקום בשנים לעבוד ע"ז ולפגום אותו בע"ז ובמנין ההריגה ונכון ודוק (א"ה ועיין בספר מנחת אליהו כ"י למרן הקדוש הרב המחבר פי"ט עוד במאמר זה) ויש גורסין אדם א"דם ד"וד מ"שה וכפי זה יובן מאמר גבי מרע"ה שחשדוהו בא"א ידוע שראויה היתה ב"ש לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פנה ולכן בהיות משה ודוד כולם ניצוץ א' חשדוהו שבהיות כדוד יכשל בא"א ח"ו שהוא עם ענין ב"ש ודוק ויחזור אל הענין כי גר אנכי עמך אפשר עוד אמר דוד כלפי הקב"ה רבון העולמים העולם חושבים כי גר אנכי עמך שאני נחשב כגר לפניך איני ראוי לבא בקהל והם אינם יודעים שאני תושב וכשר לבא בקהל ככל אבותי: