והנה העצים טעו בזה ורצו למלוך מלך גבוה על כל המשקים והלכו לזית שעולה על כל המשקים ואמרו ראוי זה למלוך עלינו מצד מעלתו וכשם שאמר שמואל הנביא כשראה לאליאב הנה נגד ה' משיחו שטעה בראותו גבוה ואמר לו הקב"ה כי אדם יראה לעינים כו' כי מאסתיהו כו' ובהיות שאין מלכות כזה נמשכת כדפרישית לכן לא הסכימו כל העצים בזה ולכן לא הלכו כולם באחדות למלוך לזית ולתאנה ולגפן לפי שידעו שמצד מעלתם לא ימשך מלכותם בהיותם פירות מעולים ומשובחים עד שנשתבחה בהן א"י ולזה אמר הלוך הלכו העצים כלו' הליכה בתר הליכה נפרד זה מזה שלא ברצון ובהיות שהיה שלא ברצון כולם ל ענין מלכותם לכן לא אמר ויאמרו כל העצים משום שלא הסכימו כולם. אמנם כשהלכו למלוך לאטד שהוא מלך ואחריו קופה של שרצים והוא שפל ונמוך ידעו נאמנה שימשך מלכותו ולכן אמר גבי האטד וילכו כל העצים שאז כולם הלכו ברצון ובאחדות אחד בהסכמת כולם יחד ואמרו לו לשון שייך למלוכה לך אתה מלוך עלינו מה שלא אמרו כן לשאר האילנות אלא לכה אתה מלכי עלינו כמקבל המלכות אחד בעבור כולם שלא ברצונם וזהו מלכי עלינו מלת מלכי נראה בכינוי לאחד שלא ברצון כולם:
מדרש האתמרי · פרק י׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.