מדרש האתמרי · פרק א׳, ז׳

ובזה מתיישב טעם העונש הגדול במאחר המצוה הזאת משום שמאחר השכינה בגלות כמו שפירשנו ולכן מקלל עצמותיו שהם חוזק הגוף מדה כנגד מדה בהיות הוא מאחר חוזק השכינה ומעלתה בצאתה מן הגלות ע"י הכשר הנשמות שבגוף שיש בידו לחסרם ולמהר חוזק השכינה ובזה יתבאר אצלי טעם הוספת י"ה שנים למלך חזקיהו כשנשא אשה כדכתיב והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה והטעם שבהיות שעם מה שנשא אשה חיסר נשמות שבגוף ועשה סיוע לשם י"ה שהוא חסר דכתיב יד על כס יה ומדה כנגד מדה הוסיף לו י"ה שנים כמנין י"ה ועוד י"ל כדחז"ל איש ואשה שזכו שכינה ביניהם יו"ד של איש וה' של אשה וכיון שהוא חיבר י"ה שעולה יה מדה כנגד מדה הוסיפו לו י"ה שנים. ופירש ג"כ קרובי כמוה"ר אברהם אפומאדו נר"ו גם בזהשהקדמנו שהעוסק בפו"ר גורם הגאולה לפי שממעט הנשמות שבגוף יובן מאמר חז"ל תנא ר' אליעזר אומר כל מי שאינו עוסק בפו"ר כאילו שופך דמים שנאמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו ר"ע אומר כאילו ממעט את הדמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם וסמיך ליה ואתם פרו ורבו בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט את הדמות אמרו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים א"ל מה אעשה שנפשי חשקה בתורה ואפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים ע"כ וי"ל איך ולמה שופך דמים כשאינו עוסק בפו"ר. שנית יש לדקדק שופך דמים בלשון רבים דהוה ליה למימר כאילו שופך דם כלישנא דקרא שופך דם האדם. שלישית להבין כונת ממעט את הדמות מהו וחוץ מן הפשט שהוא ממעט הדמות משום דכתיב כי בצלם אלהים עשה את האדם נאמר בו טעמים אחרים בס"ד: