מדרש האתמרי · פרק א׳, ל״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

באופן שכל מי שיש בידו חבילות של עבירות ירגיל עצמו לעשות חבילות של מצות כדי שעם זה יבא לעשות תשובה על עבירות שעשה. והנה עיניך הרואות שאין מצוה גוררת מצות כמצות הנושא אשה שמקיים פו"ר מצות מילה מצות פריעה מצות פדיון הבן מצות ללמדו תורה וממהר הגאולה כמו שהקדמתי בהקדמה הרי שבמצוה זאת יש בסבתה חבילות חבילות של מצות ולזה אמר כל הנושא אשה עונותיו מתפקקים כלומר מתכסיס כמו שפירש"י ז"ל והכונה מתכסים העבירות כדי שלא יהיה עליו שום קטרוג עד שיעשה חבילות המצות הנמשכים ממצוה זאת ואז כיון שמרגיל בריבוי המצות חוזר בתשובה מעבירות שעשה ואז עונותיו נמחלים מכל וכל ובהיות כך המשכת התועלת ממצוה זאת אף שהיא הכרחית לאדם שמספיק לכפר כל המקיים אותה והותרו בזה ג' ספקות ובהיות שהאשה גורמת לאדם לעסוק בתורה לכן הביא ראיה שכל הנושא אשה עונותיו מתכפרים מפסוק מצא אשה מצא טוב כו' ואין טוב אלא תורה אשר מפסוק זה יובן שכל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה ואף שחז"ל הוכיחו זאת הדרשה מפסוק האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני כו' באופן שהאשה גורמת לאדם לעסוק בתורה וידוע שכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכאילו הקריב כל הקרבנות כו' הרי שבלמוד התורה נמחלים לו כל עונותיו ולזה הביא ראיה מפ' מצא אשה מצא טוב שעונותיו נמחלים לפי שבמציאת האשה בכלל מציאת התורה והתורה מכפרת ע"כ עונותיו של אדם והותר ספק ד'. ובהיותה האשה סבה לתורה זהו הטעם שמשבחה שלמה המלך ע"ה בכ"ב אותיות כאמרם ז"ל אשת חיל מי ימצא אמר ר' יצחק בר נחמני כשם שנתן הקב"ה תורה לישראל בכ"ב אותיות כך הוא משבח הנשים כשרות בכ"ב אותיות ויש לשום לב על אומרו כשם שנתן תורה לישראל דראוי לומר כשם שהתורה כ"ב אותיות כך הוא משבח כו'. אמנם הוכיח ענין נתינת התורה לרמוז גודל מעלת הנשים הכשרות לפני המקום שכשם שנתינת התורה היה אהבה והקשר האמיץ להקב"ה עם ישראל כך חשובות לפניו הנשים הכשרות ולכן הזכיר ענין נתינת התורה להיות זכותן נזכרות אשר בעבורן קבלו ישראל את התורה כמאמרם ז"ל בשכר נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים ולכן משבחן בכ"ב אותיות וזכות התורה יגן עלינו למהר גאולתנו ב"ב אמן ואמן:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.