מדרש האתמרי · פרק א׳, כ״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובזה מתיישב תשובת בעלי התוס' באמרם דריש לקיש לא חש לשמא יאמרו דהטעם דלא חש משום שאין לחשוב עליו שבעבור האשה חזר שהרי התנאי היה שהיתה יפה מר"י ולא הוה ואדרבה אם היה מגרשה היו אומרים דלשם אשה חזר שהרי כיון שראה שלא היתה יפה גרשה ולכן לא חש לשמא יאמרו לפי שאין מקום לשום חששא כלל. והר' ידידיה אבואלעפיא נר"ו פירש דגבי ר"ל אין מקום לומר שבעבור האשה חזר דיש מקום לומר דלא סמכא דעתיה לדברי ר' יוחנן משום דאפשר שאחותו לא תרצה להנשא לו ובכן לא חש לשמא יאמרו שאין מקום לשמא יאמרו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.