והרב בעל יד יוסף ז"ל פי' שבהיות שהאל ית' מהוה הויות תמיד וראוי לאדם להדמות לקונו לעשות הויות בפו"ר ולכן כל מי שאינו עוסק בפו"ר ממעט את הדמות שראוי להדמות לקונו לעשות הויות כמותו. או ירצה ממעט את הדמות שממעט שם י"ה הנתון בין איש לאשתו שממעטים אותו דמיון של שם י"ה שמדמים עצמם להקב"ה המוכתר בשם י"ה או ירצה ממעט הדמות לפי שכל מי שאינו עוסק בפו"ר מאחר הגאולה ונמצא בזה ממעט השם והכסא שהם חסרים כי יד על כס י"ה. עוד יש לפרש בספק ראשון באומרו שופך דמים לשון רבים בהיות דשופך דמו ודם זרעיותיו שופך דמו משום שכל מי שאינו עוסק בפו"ר חייב מיתה כמאמר ר' יהושע במדרש וחזקיה יוכיח שחסרו לו שניו ודם זרעיותיו שמונעם מן העולם. או רומז שופך דמים לשון רבים רמז על הקרי וזרע לבטלה השופך תמיד מסבת המחשבות הפגומות ולכן אמר כאילו שופך דמים כו' אך שמעתי משם חכם בענין שתי תשובות שהשיב בן עזאי מה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים כו' דק' שכבר השיב שנפשי חשקה בתורה די בזה למה האריך עוד בדברים לומר אפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים:
מדרש האתמרי · פרק א׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.