מדבר שור · פרק ל״ו, כ״א

ואמר עוד בנבואתו: "למה הי' כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהי' לי כמו אכזב מים לא נאמנו". פי' כל צרה מביאה אחרי' שמחה, כי עי"כ חוזר למעלתו הראשונה כיון שקיבל העונש. משא"כ סילוקן של צדיקים שנקרא מכה מופלאת הפלא ופלא, כמש"כ שאין העולם חוזר למעלתו ועוד נשפל יותר ע"י העונש, א"כ הוא "כמו אכזב מים לא נאמנו" שאין תועלת נמשכת כ"א הכפרה לשעה ולא יתרון אח"כ. והיתה ע"ז התשובה "כה אמר ד' אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהי'", ודרשו חז"ל שקאי אמלמד תורה לבני ע"ה. פי' אם ע"י מכה זו יתחזקו רבים לקרב אל התורה ביותר כדי להשלים החסרון הגדול, יהי' זה לנוחם ותיקון, כי עיקר ישועת ישראל תלוי בתשובה והחזקת התורה, ע"כ ע"י התשובה והחזקת התורה לגדל הבנים לת"ת והיתה זאת נחמתנו. ויבא ג"כ גואל צדק בזכות זה, וכמש"כ "ובא לציון גואל", באיזו זכות, "ולשבי פשע" היינו זכות התשובה, ועוד "ואני זאת בריתי ... לא ימושו מפיך ומפי זרעך" ע"י החזקת התורה וגידול הבנים לת"ת, "וכל בניך למודי ד' ורב שלו' בניך". והחזקת התורה מביאה ג"כ לתחיית המתים שהיא תכלית כל הנחמות והחזרת כל האבדות כדחז"ל ע"פ: "טל אורות טלך" כי צריך טל תורה או הדבקות לתורה, וזה מתקיים ע"י גידול הבנים לתורה. וזש"ה: "בלע המות לנצח ומחה ד' אלהים דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ד' דבר", והכונה כי ע"י ביטול תורה יש חרפה ח"ו, שא"א לקום בתחית המתים כ"א בזכות תורה. אבל הגורם להוציא יקר מזולל כתוב בו "כפי תהי ,"'ודרשו שהקב"ה גוזר גזירה ומבטלה בשבילו, א"כ כל ע"ה שמשתדל שיהי' בנו ת"ח הוא עומד במעלה גדולה מאד וזוכה עי"ז לתחית המתים. וז"ש: "בלע המות לנצח ומחה ד"א דמעה מעל כל פנים" וגם ע"ה הדבקים בתורה ושמשתדלים שיהיו בני ע"ה בעלי תורה יקומו בתחי', "וחרפת עמו יסיר" מעליו אע"פ שיש בהם עמי הארץ, "כי ד' דבר", פי' שדבר שיהי' כפי ד' המוציא יקר מזולל, ש"מ שגדלה המעלה מאד.