מדבר שור · פרק ל״ו, י״ד

וי"ל ע"ד צחות דברי הנביא ירמי', "כה אמר ד' צבאות התבוננו וקראו למקוננות וגו' ותמהרנה ותישנה עלינו נהי וגו', כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו בושנו מאד כי עזבנו ארץ, כי השליכו משכנותינו, כי שמענה נשים דבר ד' וגו', כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל וגו'". ויש לדקדק למה קורא דוקא הנשים לקינה, אך יש לכוין הדבר ג"כ על סילוקן של צדיקים ות"ח גדולים. והנה אמרו חז"ל: "נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא", שעיקר זכות האשה הוא שיהיו בניה ע"י השתדלותה ת"ח ויראי ד'. ע"כ כאשר נעדרו ת"ח גדולי עולם, שהם עיקר עשירות של כלל ישראל בתורה וקדושה, אז כשהדור שפל ואין תקוה לתמורתם החובה על הנשים ביותר לקונן, כדי שיתחזקו ביותר לגדל את בניהן לתורה ויראת ד'. והנה אם הי' הדור ראוי להעמיד ת"ח כיו"ב, הי' דומה הפסד הת"ח למי שהי' בעל כסף וזהב ונכסים דלא ניידי ג"כ שאינם נגזלים, שאע"פ שנתרושש הרבה מכסף וזהב מ"מ יש לו מקור לחזור למצבו. אבל כיון שבעוה"ר על הדור הבא אין עיני ההורים פקוחות לגדל הבנים לתורה ויראה, הוא דומה היזק שלנו למי שאין לו נכסי דלא ניידי וכל עשירותו אינה כ"א מטלטלין והושדד מהם. ע"כ אמר שתבאנה המקוננות ותמהרנה לשאת נהי, "כי קול נהי נשמע מציון" משערים המצוינים בהלכה, "איך שודדנו" שאבדנו ת"ח גדולים גאוני עולם, "בושנו מאד כי עזבנו ארץ" ו"השליכו משכנותינו" ואין לנו קרקע ובתים שאי אפשר להשדד. וביאר הדבר איך אין לנו נכסי דלא ניידי, "כי שמענה נשים" שעליכן מוטל לאקרויי בנייכו לתורה, "דבר ד ,"'כי מה ש"עלה מות בחלונינו" ולקח מאור עינינו וארמנותינו ולקח המחסה, הוא בא ג"כ "להכרית עולל" ובחורים, כי הבחורים והעוללים אינם מתגדלים לתורה ויראה ובמה יושע ישראל.