מדבר שור · פרק ל״ו, י״א

ואמרו חז"ל בכתובות בפ' הנושא: "ההוא יומא דנח נפשי' דרבי, גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל מאן דאמר נח נפשי' דרבי ידקר בחרב. סליקא אמתי' דרבי לאיגרא, אמרה עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים. כיון דחזאי כו' וקמצטער, אמרה יה"ר שיכופו עליונים את התחתונים. ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי. שקלה כוזא שדייא מאיגרא אישתיקו מרחמי ונח נפשי' דרבי. אמרו ליה רבנן לבר קפרא זיל עיין. אזל אשכחי' דנח נפשי', קרעי' ללבושי' ואהדרי' לקרעי' לאחורי'. פתח ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש כו'". ויש להבין מפני מה דיבר בלשון מליצה, ומה רמז בזה, ובמה משונה כונתו מאותו הלשון שאמרה האמתא עליונים ותחתונים מבקשים את רבי. גם יש להבין מאד, איך הסכימו השלמים הללו להחליט כל האומר נח נפשי' דרבי ידקר בחרב, ואיזו עצה היא זו, וכי יש שלטון ביום המות. אמנם יובן שיש ב' מיני תועליות הנמשכות בעולם מת"ח, ולעומתן שתים הנה קוראותינו בהעדרם מאתנו. האחת היא הפעולה המורגשת של תורה, שהם מאירים עיני חכמים, ומדריכים לדרך הישר ע"י אור תורתם לדעת מה יעשה ישראל. והשנית, אפי' זולת פעולתם שפועלים בפועל וגלוי, הסגולה הדבקה בהם מקדושה האלהית ע"י אור התורה, ד"ז הוא לנו לחומה ומגין בעדנו, וד"ז הוא מצד סגולת התורה וקדושתה הנפלאה. ויל"פ בזה דחז"ל בפ"ק דבבא בתרא: '"אני חומה ושדי כמגדלות' 'אני חומה' זו תורה 'ושדי כמגדלות' אלו ת"ח". ויל"ד למה חילק התורה והת"ח לב' ענינים, הלא אחת היא, וכי במה הוא יתרון של ת"ח רק בשביל תורת אלהיהם שבלבם, א"כ הוא דבר אחד. גם למה המשיל התורה לחומה בעלמא והת"ח למגדלות. אמנם לפ"ד ידבר בזה על ב' הענינים שנמצאו בהגנת הת"ח. האחד הוא מצד העצם של התורה וקדושתה אע"פ שלא יעשו פעולה כלל, ואפי' זולת הלימוד וההוראה לרבים פועלת קדושת התורה להגין בעד הכלל ולהרים קרן עם ד'. והאומר "מאי אהנו לן רבנן" חשיב אפיקורוס ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אפי' כשאינו רואה מה שעושים בפועל מ"מ האמונה האמיתית היא שקדושת תוה"ק פועלת להוסיף אורה וברכה וקדושה וזכות בכל המקום, וכמ"ש: "ונשאתי לכל המקום בעבורם"מו. והנה החומה היא בעצמה מחסה נגד האויב שלא תוכל כל רעה ופגע לגשת לבני העיר, אע"פ שאין עושים עליה פעולה כלל, אבל המגדל הוא מיוחד שעליו יעמדו גיבורי החיל להגן על העם בכחם וגבורתם, וכמש"כ: "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים". ע"כ המשיל עצם התורה שמצד סגולתה העצמית, שהיא נבחנת כמופשטת ולא כאילו היתה אצל הת"ח, שהרי הסגולה היא אפי' אין פועלים בה כלל לענין העם כולו, מ"מ יש לה סגולת החומה שמגנת בלא שום מעשה. "ושדי כמגדלות אלו ת"ח", פי' מצד סגולת הת"ח שעליהם מוטל לעמוד בפרץ ולחזק כל בדק, זהו כמגדלות שעומדים עליהם הגיבורים להגן ולשמור.