מדבר שור · פרק ל״ג, א׳

במדרש תנחומא: '"כי תשא את ראש בני ישראל', זה שאמר הכתוב: 'רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה ואתה ד' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי' ... ורבנן פתרין קרא באו"ה, 'רבים' אלו אוה"ע שכתוב בהן 'הוי המון עמים רבים', שאומרין לישראל אומה ששמעה בסיני 'אנכי ד' אלהיך, לא יהי' לך אלהים אחרים', ולסוף ארבעים יום אמרו לעגל: 'אלה אלהיך ישראל', יש להם תשועה 'אין ישועתה לו באלהים סלה, ואתה ד' מגן בעדי', אמרו ישראל רבון העולם ואתה הסכמת עמהם ואמרת 'זובח לאלהים יחרם', 'מגן בעדי', בזכות אבות, 'כבודי', שהשרית שכינתך בתוכנו ואמרת 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', 'ומרים ראשי', תחת שהיינו חייבין לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש ע"י משה שנאמר 'כי תשא את ראש"'. לבאר דברי קודש אלו, ובמה תצויין מצות שקלים שבה נתן הקב"ה תלוי ראש לישראל, וכן אמרו חז"ל בפ"ק דבבא בתרא ששאל משרע"ה להקב"ה "במה תרום קרן ישראל, א"ל ב'כי תשא'", נקדים דברי הפרשה. "כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו לד' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם". שהמובן שמצות השקלים אינה כ"א הגנה נגד הנגף האפשרי ע"י פקידה וע"י עה"ר שמצוי עי"ז וכדברי חז"ל בזה, א"כ למה תהי' המצוה נוהגת תמיד אפילו כשאין הרצון למנות אותם. "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל, מחצית השקל תרומה לד' ... לכפר על נפשותיכם". ראוי לדייק למה מנה מספר כל הגרות הנמצאות בשקל שלם כיון שהמצוה לתן מחצית השקל. ולמה באמת אמר "מחצית השקל בשקל הקדש", ומאי נפקא מינה באיזה שקל ישקלו, ואם מנה סתם שקל הרי משמעו ככל השקלים האמורים בתורה שכמה פעמים לא הוזכר בהם שהם משקל הקודש, ומאין נקח לנו לחדש שהי' שקל אחר.