מדבר שור · פרק כ״ד, ג׳

ואבאר בע"ה תוכן החלום ופעולתו ע"פ התורה, בחלום הצודק, כי ודאי יש מהם בלתי צודקים כלל. אבל על החלום הצודק הדברים אמורים, שתכלית בריאת השי"ת החלומות בטבע נפש האדם היתה עבורו, ולפי טבע הישר של האדם לא הי' ראוי כלל כ"א לחלום צודק. אלא בשביל שיצא מדרך הישרה במעשיו בתאוות ומותרות ומחשבות רחוקות שאינן מועילות לו כלל, נשתנו עליו סדרי בראשית בענין החלום, שנתערבה בו פסולת מרובה על הברור שבו. אבל להצודק הנשאר עכ"פ בהכרח, לזה כיונה ההשגחה האלהית בבריאתם, וכמש"כ בספר איוב: "בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום", שבכח החלומות להישיר דרך המעוקש של האדם ע"י מה שיתעורר העתיד לפניו אם לא יתקן מעשיו. אבל איך יתכנו החלומות בכל אדם, שאם היותם כעין נבואה פרטית קשה הדבר שיגלה השי"ת סודו גם לבוערים בעם ומתי און, אשר לפעמים גם בחלומותם יצוק דבר אמת. פשר הדברים כך הוא, ע"ד שאמר הכתוב: "כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו", וכבר האריכו בזוה"ק בביאור פסוק זה. ותוכן כוונתו לפ"ד, כי ענין מדותיו של הקב"ה שהן מדה כנגד מדה שיסד בעולמו, יסד כח כזה בנפש האדם שתהי' סגולה נפלאה בנפשו להמשיך אליו כל המצבים והמקרים הראויים לו לפי מעשיו. והסגולה הקנויה לו בנפשו ע"פ מעשיו ודרכיו, היא בעצמה מסבבת את כל גלגולי סיבות לבא אל תכלית מצבו הראוי לו, וכאשר תתחלף תכונת נפשו ממילא ישתנו עניניו, כי אותה הסיבה שגרמה להם נשתנתה ונתחלפה. וזהו פי' "כי פועל אדם ישלם לו", שזהו כלל גדול שישלם השי"ת כל פועל טוב לטובים ורע לרעים, אבל באיזה אופן יהיו התשלומין, שהפועל בעצמו משלם, משום ש"כאורח איש ימציאנו", פי' ימציא לו צורת מציאותו בנפשו כפי ארחו, ואותה המציאות הקנוי' כפי ארחו היא בעצמה מסבבת על כל הפעולות, שמהן יבא מצבו וענינו כפי מה שראוי לו על פי פעלו. והנה מאחר שלצורך הדברים הנעשים מחוץ להאדם והם נוגעים אל האדם, הסיבה שהקב"ה מגלגל אותם עליו היא התכונה שבנפשו, א"כ זאת התכונה היא ג"כ צריכה סיבות איך תהי' קנויה ומושרשת בנפש, כדי שע"י השרשתה תמשיך עליה אותן הפעולות הצריכות לפי הראוי לו לפי פועל אותו האדם. והנה החלומות הם אחת מהסיבות שברא השי"ת לפתח סגולה זו שבנפש האדם, לסבב את מצביו ועניניו ע"פ הראוי לו, וכענין מה שכ' הגר"א ז"ל בכתביו שהמעשים של האדם המה גלגלים שלו שמסבבים מזלו ועניניו ומערכתו.