מדבר שור · פרק כ״ג, א׳

במדרש רבה: "'וישב יעקב', כך אמרו חכמים: 'אלה תולדות יעקב יוסף', התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו, כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל, התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף, הה"ד: 'ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף', כיון שנולד שטנו של אותו רשע "ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה וגו". מי מורידן למצרים יוסף, מי מכלכלן יוסף, הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף, הה"ד: 'ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו' 'גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה'". ובמ"א אמרו חז"ל: "כל ישראל נקראו על שמו של יוסף" שנאמר: "נוהג כצאן יוסף". וראוי לבאר מהו ענין יוסף, ובמה כחו גדול במה שרומז אל המקום אשר לו בפעולת כלל ישראל עד שכל ישראל נקראי' על שמו, מה שא"כ בכל השבטים שאינם נקראים על שמם כ"א יהודה שעל שמו נקראו מפני שזכה במלכות, אבל יוסף הלא לא זכה במלכות קיימת לדורות ובמה איפוא יקרא כל ישראל על שמו. גם ראוי לבאר כפי האפשרי בעה"י מהו ענין התרין משיחין דאמרו חז"ל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, אשר פעולת משיח בן דוד לא נעלמה מעין כל שהוא היושב על כסא דוד להכין לסעד כסא ד', אבל משיח בן יוסף מה ענינו. גם לבאר למה דוקא יוסף הוא שטנו של עשו, ולא אחר מהבנים שכולם זרע קודש מטע ד'. וכאשר נחדור להתבונן בדברים הללו אולי יתבאר לנו בע"ה קצת תוכן השנאה של האחים הקדושים הללו מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם כי הכל מיד ד' היתה זאת. אבל עלינו לדעת כי קלקולם של גדולי עולם הללו לא יסוב ח"ו על מרכז של פחזות ורע נפש, כ"א קשור בעומק מועצות ודעת. ואם כי החטיאו המטרה, אבל גם חטא זה נעשה לברכה לדור אחרון, וכדחז"ל במדרש תנחומא: עבירתם של שבטים כלכלה את העולם, וכבר הארכתי בזה בע"ה במק"א, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע.